בס"ד
שיווק ??
מה אני פחית קולה??
"מה לי ולכל הקטע הזה של השיווק"?
"מה אני פחית פפסי על המדף"?
"מה אני יחצ"נ"?
דווקא אנחנו שגדלנו
בחינוך של ענווה,
של צניעות, ערכים ושל עולם פנימי,
הרבה פעמים קשה לנו הפנייה לעולם שמבחוץ.
לנסות 'לשווק' את עצמנו.
להראות לעולם 'כמה אנחנו טובים',
כמה כדאי לכם לבחור דווקא בנו.
למה כדאי לכם להיעזר דווקא בשירותנו.
____________
ואולי,
נתחיל הפוך.
אם יהיה
משהוא מסתורי שייקח הכול עליו.
הוא יהיה אחראי להפנות אלינו אנשים.
הוא יהיה ממונה על זרם שיחות הטלפון אלינו,
יהיה לנו אולי יותר פשוט.
לא נצטרך לעמוד מול עצמנו, מול טבענו.
לא נצטרך בכל פעם שנדבר על שיווק,
לעבור מלחמה פנימית נגד הטבע שלנו.
לא נזדקק להרגיש את החיכוך בתוכנו פנימה,
אותו חיכוך שכל כך מעייף אותנו.
אותו מישהו מסתורי , יקל עלינו.
הוא לא יחייב אותנו להשתנות.
אותו קול פנימי,
גורם להרבה אנשים,
לא לרצות להיות עצמאיים.
כיוון, שלא צריכים-
לקחת אחריות על מה שמתנהל.
פשוט, עושים את העבודה
והולכים הביתה.
בלי להיות צריכים להתמודד.
כן, עם יותר אפשרות 'לברוח',
לאזור הנוחות המוכר החמים והנעים.
המישהו המסתורי הוא –
'הבוס' שלנו.
אבל,
אותו אחד שמייצר את אזור הנוחות !
אבל,
הוא גם אותו אחד
שגורם להרבה אנשים לרצות להיות עצמאיים.
הוא זה שגורם לרצות,
לא להיות באותו אזור נוחות ולצאת ממנו...
יש אנשים שמה שמניע אותם להיות עצמאי,
זה החלום הכלכלי.
יש, שהרצון לא להיות תלויים במישהו אחר,
הוא הגורם להם לפתוח בדרך חדשה.
ויש, מי שחולם ליצור משהו עצמי.
להביע את הייחודיות שלו בעולם.
לא מצד גאווה,
אלא,
מצד האור והגוון שה' חנן אותו.
מצד השליחות שלו בעולם.
הבעה.
להביע את מה שהוא מבפנים.
לגלות לעולם את מה שיש בו.
לצעוק צעקה , להתמסר לשליחות שלו.
להתבטל לשליחות ולאור שה' חנן אותו.
להתמסר לתפקיד שה' נתן לו.
להביע את עצמו.
נכון, זה ידרוש ממנו עבודה פנימית.
זה ידרוש ממנו,
לצאת מאזור הנוחות שהוא מכיר.
לצאת ממקום ההתנהלות הפנימית,
שלה הוא היה רגיל.
זה יצריך אותו,
להתעמת תדיר עם קונפליקטים פנימיים בתוכו.
זה ידרוש ממנו להשתנות !
אבל ,
זה שווה.
כך ,
הוא ילמד
להביע את עצמו לעולם.
להוציא את האור המיוחד שבו אל הציבור.
להיהפך לאדם כללי, נותן, מעניק.
להתרגל להיות אדם מביע,
את הנביעה שלו.
להיות באמת צינור לאור ה'.
בכך, לזכות להמשיך את המבוע של אור ה'.
סיכום ,
שיווק זה לא קריאה לגאווה.
זה לא קריאה 'למתג'
את עצמי כדי שאהיה יותר 'ישות'.
זה לא רצון שאהיה 'אני' יותר ויותר.
זה פשוט כלי.
זהו שופר.
זה פשוט דרך הבעה.
לא כדי להיות יוקרתי ונוצץ.
לא כדי להיות 'אני ואפסי'.
אדרבה,
כדי יותר ויותר לא להתבייש להביע.
פשוט, 'לפתוח סתימות'.
התרגיל :
אם חשבנו הרבה שנים שלהיות עניו,
זה לסתום את המבוע הפנימי שלנו.
אם חשבנו שלהיות עניו,
זה פשוט לא להיות.
להעלם.
לא להתמודד.
התרגיל שלנו הוא פשוט,
להתרגל להיות.
ברגישות אבל בנחישות להביע את המבוע שלנו.
להיות מי שאנחנו.
לא להתבייש במי שאנחנו.
אם אנחנו נותנים שירות לציבור בדבר מסוים,
פשוט ליידע אותו שאנחנו יכולים לעזור לו.
אם אנחנו מוכרים מוצר,
לא להתבייש שה' חנן אותנו בכך.
פשוט להיות אנחנו.
להיות האור האלוקי שבקרבנו.
יחוד עסקי
כבר אמרנו ??
